עשרות אלפי ישראלים בשנה נעצרים לבדיקת ינשוף אקראית. בעוד רובם מסכימים ומבצעים את הבדיקה בלי בעיה, לרוב משום שהם יודעים וסמוכים כי לא שתו אלכוהול ולא עישנו או צרכו סמים, אחרים דווקא מסרבים. כדי לדון בשאלה האם יש עונש על סירוב לבדיקת ינשוף ואם כן מהו חשוב להבין כי חל שינוי בחוק החל מהחורף של שנת 2005. עד דצמבר 2005, כל שוטר תנועה היה מוגבל ברמת הסמכות שלו לדרוש ביצוע של בדיקת ינשוף מנהגים. כלומר, שוטר יכול היה לדרוש מנהג להיבדק רק כאשר עלה חשד הגיוני כי הנהג אכן שיכור ונוהג תחת השפעת אלכוהול. ריח של אלכוהול לא היה אז מספיק אלא מצבים כמו נהיגה שלא באופן ישר או ביצוע של עבירת תנועה.
מה השתנה בחוק לגבי סירוב לבדיקת ינשוף?
במצבים בהם נהגים היו נעצרים רק בשל העובדה שנדף מהגוף שלהם ריח של אלכוהול ואלו סירבו לביצוע הבדיקה,
עורכי דין תעבורה תל אביב לא הצליחו להגן על אותם נהגים ובתי המשפט הרשיעו נהגים כאלה והעונש אז היה פסילה של הרישיון למשך שנה אחת. כלומר, אז עדיף היה לסרב לבצע את הבדיקה מאשר להיבדק, אם מתייחסים לעונש. היום זה שונה לגמרי. היום כל שוטר יכול לדרוש מנהג לבצע את הבדיקה, בין אם מדובר בחשד סביר ובין לאו. ממש כמו ששוטר יכול לדרוש מנהג הצגה של הרישיונות שלו. במידה והרכב היה מעורב בתאונת דרכים, השוטר יכול לדרוש מהנהג גם דגימות דם ושתן.
במידה והיום נהג מסרב לבצע את הבדיקה או נושף באופן חלש בכוונה, הדבר זהה לביצוע עבירת תנועה תחת השפעת אלכוהול. כמובן שיש שוטרים שלא מבינים את המשמעות והחשיבות של תפקידם והוא מתי אכן יש הצדקה לבצע את הבדיקה ומתי לא.
